אודות מעלה צביה

ברוכים הבאים למעלה צביה

חברי הקהילה במעלה צביה מזמינים אתכם לביקור באתר - קצת כמו לצאת לטיול בשבילי הישוב - לטעום, לחוות, לספוג, להוסיף משלכם, לגעת... ואולי לאסוף פיסה קטנה לפאזל האנושי ולהמשך המסע שלכם. אפשר להציץ רק לרגע ולעבור הלאה, אפשר לקרוא את כל דפי האתר מצד לצד, לדפדף באלבומי התמונות... טיול נעים

מעלה צביה הוא ישוב קהילתי במשגב שבגליל. ייחודו של הישוב בכך שכל תושביו חברים בדרך האימן ומיישמים תפיסות ותובנות בהשראת האימן - הן בחייהם האישיים והן בחיי הקהילה המשותפים. 

איך ולמה הגענו למעלה צביה?

התאספנו כאן כדי להקים ישוב קהילתי בגליל. אך זה התחיל עוד קודם - נפגשנו מלכתחילה, כי כל אחד ואחת מאיתנו האמין שיש ייעוד לבני אדם באשר הם, שיש מטרה גדולה וסיבות נשגבות לחיים, שהכל הוא חלק מסיפור אחד גדול. דרכינו הצטלבו עם דרך האימן ומאז אנו פוסעים בה - כל אחד במסעו הפרטי, וגם ביחד - חלקנו כבר עשרות שנים, חלקנו חודשים ספורים. זוהי דרך לא סלולה. הצעדים של ההולכים בה הם שיוצרים אותה, מדי יום. ועם זאת היא באה מאיפשהו, הולכת לאנשהו, ולארכה אנו מוצאים חכמה, ברכה ומרפא. וגם שותפים-לדרך.

חיי הקהילה במעלה צביה מאפשרים לנו לממש את שלמדנו, ללמוד זה מזה, לטעות, לחפש את הדרך ולנסות שוב. הם מהווים כר פורה להתנסות, להתמודדות, לשותפות. הם מאפשרים מסע של התפתחות אישית בסביבה אנושית חמה ותומכת.

כאשר בני אדם עושים מאמץ משותף - משהו נוסף יכול להצטרף אליהם, כמו שקורה כשהתזמורת מכוונת - משהו גדול ונשגב מהנוכחים, ומוחשי מאד גם אם אינו נראה לעין. זה יכול לקרות בכל רגע. במפגש אנושי פשוט. בשיחה טובה. בעשייה משותפת. למשל, במעלה צביה זה קורה לנו פעמים רבות כשאנחנו נרתמים למשימה, קטנה כגדולה: לטפח חלקת אדמה; לבנות שולחן; לחלוק תובנות; לסייד קיר; לשטוף רצפה... וזה קורה כאשר כל אחד בינו לבינו עושה זאת מסיבות טובות וכחלק מתמונה גדולה יותר.

מעלה צביה איננה קיימת רק עבור מי שחי כאן היום, או בשביל ילדינו. המאמצים היומיומיים בטיפוח הישוב והקהילה הם לא רק עבור עצמנו. אנחנו חשים ברי מזל שפגשנו בהזדמנויות האלה, ושמחים לחלוק זאת אם מי שרוצה בכך - בביקור בישוב, בהצטרפות לעשייה, ואפילו דרך דפי האתר הזה...

איך מצטרפים אלינו?

תושבי מעלה צביה חברים באימן. אנשים המעוניינים להיות חלק מהקהילה המחפשת והלומדת הזאת, יכולים ליצור קשר ולבוא להתנסות בפגישות בדרך האימן. 

מי שחש שהמסע האנושי בדרך הזו מדבר אליו, עשוי למצוא את עצמו מגיע למפגשים לעתים קרובות , מצטרף לפעילויות השונות, לוקח חלק בקבוצות הלימוד והמחקר, בימי העבודה ובסמינרים בנושאים השונים והמגוונים הנפרשים במהלך הדרך.

שפה משותפת של ערכים, סיבות, מהויות ותדרים הולכת ונבנית בין החברים לדרך, ומטרות משותפות נרקמות.

לאחר תקופה של לימוד והשתתפות פעילה ניתן להצטרף כחברים באימן.

בשלב זה ניתן גם לפנות לישוב - בבקשה להתקבל ולהצטרף למעלה צביה.

לאחר תקופת היכרות עם הישוב, ולקראת בנייה או קנייה של בית בישוב, יש צורך לעבור ועדת קבלה אזורית (כפי שנעשה בכל אחד מיישובי משגב). הקריטריונים לפיהם מחליטה ועדת הקבלה הם, בין השאר: היות האדם בגיר, בעל יכולת כלכלית לבנות בית בתוך כ- 3 שנים, מתאים לחיים בקהילה, וספציפית לדרכה של הקהילה הזו.

רק לאחר החלטה חיובית של ועדת הקבלה האזורית ניתן לפנות למנהל מקרקעי ישראל לחכירת קרקע בישוב, או להעברת זכויות בבית קיים.

קצת הסטוריה

המקום הוקם בתחילה כקיבוץ בשנת 1978. לאחר כמה שנים בהן חיו במקום בעיקר צעירים בשנת י"ג, פורק הקיבוץ על ידי התנועה הקיבוצית, וב- 1.9.1986 הגיע לאכלס את המקום גרעין "עתיד", שהורכב ממשפחות של חברי אימן. הישוב קרוי על שמה של צביה לובטקין, ממנהיגות מרד גטו ורשה, אישה אמיצה משכמה ומעלה ואנו גאים לשאת את שמה. בשנה הראשונה חיו בישוב 7 משפחות, כמספר הקרואנים שהיו במקום, ולאחר שנה הצטרפו אליהן שאר המשפחות, ובמשך כמה שנים חיו 25 משפחות במחנה קרואנים זמני. כך זה נראה אז:

עם סיום גל הבנייה הראשון אוכלסו בתי הקבע, והחלו להגיע משפחות חדשות. בהמשך הוקמו בתים נוספים, מבני ציבור, תשתיות, גינון, מבני חינוך, מתקני ספורט ועוד. כיום, ב- 2015 נבנה גל הבנייה הרביעי, ובישוב חיות כ- 110 משפחות.

בשנים הראשונות הוקמו בישוב פעוטונים וגני ילדים לילדי הישוב, ופותחה מערכת חינוך המתבססת על הערכים המשותפים: הכרה בייחודיות של כל ילד, פתיחת ערוצים לתחומי עניין מגוונים, עידוד של שיתופי פעולה בתחומים שונים, ועוד. מאז 1997 פועלת בישוב "תבנית החינוך המוזהב" - מערכת חינוך מוכרת על ידי משרד החינוך,  בתחילה בכתות א'-ד', וכיום בית ספר יסודי וחטיבה בוגרת לכתות א'-ט'. בית הספר הוקם בעקבות ביקוש של הורים מהסביבה לאור הצלחת המערכת החינוכית לגיל הרך.

הוקמה גם תנועת נוער ייחודית, "תבנית השלום" העוסקת  בפעילויות לילדים ונוער לאחר שעות הלימודים.

"פריזמה 21 - אקדמיה לחיים" היא תוכנית של שנת לימודים לצעירים בגילאי 21-35 הפועלת במעלה צביה משנת 2005. הסטודנטים בתוכנית מגיעים מכל הארץ למשך שנה, לומדים 3 ימים בשבוע, ובשאר הזמן עובדים לפרנסתם, לוקחים חלק בפרוייקטים התנדבותיים ומשתלבים בחיי הקהילה.

תחום האקולוגיה תופס מקום מרכזי מאז הקמת הישוב. בעבודה מאומצת של אוהבי האדמה ונאמני הכדור הכחול נשתלו בישוב אלפי עצים והוקמו גנים המהווים סביבות ייחודיות התומכות במסע הרוחני של הקהילה.

כך זה נראה כיום:

חיי הקהילה

במעלה צביה חיי קהילה פעילים ותוססים. בסופי השבוע מתקיימים ימי-עבודה מגוונים, בהם מוזמנים כולם לתרום לישוב בעבודות מגוונות: שיפוץ מבני בית הספר בחופשת הקיץ, פיתוח הגינון, נקיון וטיפוח המבנים הציבוריים, הקמת פינות חמד ותחזוקה שלהן, ניקוי כביש הגישה לישוב, סידור המחסן ומרכז המיחזור, ועוד ועוד. חלק נכבד מתחזוקת הישוב נעשה בהתנדבות. בכל יום עבודה כזה מוגשת ארוחה טעימה, שגם היא מבושלת בהתנדבות על ידי משפחות הישוב כהוקרה על המאמץ.

חברי הישוב משתתפים במפגשי האימן המתקיימים בקבוצות לימוד קטנות ובמפגשים של כלל הקהילה. במפגשים אלה מעמיקים בתחומים שונים מתוך הפילוסופיה, הטקסטים ותפיסת העולם של האימן - וחיבורם אל היום-יום ואל אתגרי החיים של כל אחד מאיתנו.

את חגי ומועדי ישראל אנו מציינים ביחד - אם בישיבה בסוכה שנבנתה וקושטה בכוחות משותפים, מסיבת אור או תהלוכת לפידים בחנוכה, שתילה או הידור של עצים בט"ו בשבט, ארוע מיוחד ליום העצמאות, ועוד.

בית הקפה הקהילתי, "הענבר", מופעל גם הוא על ידי צוות מתנדבים, ואליו באים כדי לפגוש חברים, לציין הצטרפות של משפחה חדשה לישוב, לתת במה לכשרונות המוסיקליים הרבים המצויים במקום, לשיר, לרקוד ולשמוח ביחד.

מדי פעם מזמינים המוסיקאים המקומיים את חברי הקהילה ליהנות מפירות עמלם בשירה ובנגינה, ביחידים או באנסמבל, ממוסיקה קלאסית לג'ז ולמוסיקה מקורית, וכל הקהילה נהנת להיות "שפני נסיון" וקהל ביתי נלהב. גם מוסיקאים מחוץ לישוב מגיעים מדי פעם ל"בית זאב ורוחמה איכר" - בית המוסיקה שבישוב, ליצור ולשתף בפירות יצירתם.

אנו נוהגים לציין יחד מעברים חשובים בחייהם של חברי הקהילה, כמו למשל ב"מסיבות חיזוק" הנערכות לנערים ונערות היוצאים לשנת שרות ולשרות הצבאי, בהן מתכנסת הקהילה לחזק את הנער או הנערה מתוך כל הטוב שחווינו מהם במהלך השנים, ויעזרו להם לעמוד באתגרים שיפגשו.

בני כל הגילאים הם חלק מהמשפחה המורחבת - מאלה שרק נולדו, או כבר זוחלים ומנסים לצעוד צעדים ראשונים, לילדים הצעירים הנלהבים, לנוער המתבגר והבוגר, לבוגרים הצעירים, למבוגרים והקשישים. אנו שואפים ליצור שבט אנושי רב-גילאי וסביבה טבעית המכילה את השלבים השונים של החיים.

"אז ממה אתם מתפרנסים?"

בשלב די מוקדם הבנו ש"אי אפשר לחיות רק מאויר ואהבה". כישוב קהילתי, כל משפחה במעלה צביה מהווה יחידה כלכלית עצמאית, בונה את ביתה ומוצאת את פרנסתה  -  מעלה צביה אינה קיבוץ ואין שיתוף כלכלי בין החברים. עם זאת, על מנת שהישוב יהיה מקום חי בכל שעות היממה ולא "כפר שינה", הקמנו בסיוע הסוכנות היהודית מרכז לתעשייה קלה ומבנה משרדים, המאפשרים לתושבי הישוב לקיים עסקים שמרכזם בישוב. כך מתאפשר לרבים מתושבי הישוב לעבוד בעסקים המקומיים - נגריה, בניית מזרקות ומפלי מים, תיקון ציוד השקיה, בניית בתי עץ, קייטרינג, טיפולים אלטרנטיביים ומגוון מקצועות חופשיים. במעלה צביה אחוז גבוה של עצמאים ויזמים. רבים מהתושבים הם אנשי חינוך העובדים במערכת החינוך שבישוב, ואחרים הם שכירים ועצמאים בצפון ובכל רחבי הארץ. 

קבלת החלטות ומבנה ארגוני

החיים בישוב קהילתי דורשים שילוב שיתוף והכללת אנשים רבים בתהליכי חשיבה והחלטה לבין ניהול מקצועי . על מנת לאפשר זאת מיושם במעלה צביה מבנה ארגוני ייחודי הכולל ארבעה רבדים:

• אסיפת הישוב - כלל החברים - הבוחרת את מועצת הישוב מדי ארבע שנים
• מועצת הישוב - נבחרת על ידי החברים ובה מתקבלות החלטות כגון תקציב שנתי, סוגיות עקרוניות ומיזמים חדשים. חברי המועצה הם אנשים הפעילים בקהילה ומתנדבים בתפקידים קהילתיים נוספים.
• ועד ההנהלה - "השולחן העגול" - עוסק בהחלטות השוטפות
• מקדמי הישוב (הבאים במקום תפקיד מזכיר הישוב, המקובל בישובים אחרים) - עוסקים בביצוע ההחלטות, בקידום החזון ובניהול השוטף של חיי הישוב והקהילה.

ביום יום מנוהלים חיי הקהילה בעזרת צוותים מתנדבים בתחומים שונים - התא הצהוב שהוא הצוות האקולוגי, מדריכי הנוער, צוותי טיפוח ותחזוקה של מבני הציבור ועוד. מרבית היוזמות בקהילה לא מגיעות דווקא מהגופים המנהלים, אלא הן תוצאה של רצון ואהבה של אדם או קבוצת אנשים אשר מובילים יוזמות בתחום הקרוב לליבם. אנו משתדלים לשמור בניהול על מידה רבה של גמישות שתאפשר להגיב לזמנים המשתנים ולצרכים המתעדכנים. 

אידיאולוגיה - או כיצד מתבטא האימן בחיי הקהילה?

הקשר לאימן הוא החוט המקשר בין אנשי הישוב, כאשר הקשרים החברתיים ויחסי השכנות מוסיפים להם מימד נוסף. לכל פעולה או החלטה חשובה בחיי הקהילה אנו משתדלים להגיע מתוך העקרונות המנחים אותנו בחיינו, וביניהם:

מתן שרות, כהכרת תודה על הטוב שאנו חווים מעצם היותנו כאן, והמתנות הרבות שקיבלנו בעצם החיים

האחריות ההולכת וגדלה של כל אדם לחייו שלו

הגינות, יושר, מוסר

תקשורת בונה

שמירה על פרטיות

אמון - בעצמנו, ביכולותינו, בכוונות הטובות שלנו ושל אחרים.

לעקרונות אלה יש ביטוי יום-יומי: בהתנדבות ובשרות, בעובדה שכל אדם אחראי לחייו, ליחסיו עם השכנים, ליחסיו עם אמא-אדמה, בשמירה על מרחב בטוח בו אנשים יכולים לטעות את הטעויות הנחוצות לשם גדילתם וללמוד מהן...